אושר גדול!!

בשעה טובה נולדה לנו בת נהדרת ב-21 בפברואר 2009 (צעירה, אה?), כ"ז בשבט.
קראנו לה נגה (בלי ו'!). זה ממש מוזר לקרוא למישהו חדש בשם... כאילו מחליטים על הגורל שלו. או שלה ליתר דיוק.
זה ממש אושר גדול ואנחנו סופר-שמחים.
הלידה הייתה לא ארוכה ולא קצרה - בערך 13 שעות.
איריס עדיין בבי"ח, ומשתחררת מחר, ואז נתחיל את חיינו כמשפחה, לא רק כזוג. (פחד אלוהים...)
זהו.
מה? תמונות?
כרגיל, אפשר לראות כאן, אבל נחרוג ממנהגינו ונעלה תמונת פריוויו, כי כיף להשוויץ בילדה הכי מקסימה בעולם :)
אז הנה:

אוהבים,
איריס, יפתח ונגה (למרות שהיא עדיין לא מכירה אתכם...)
ביי

מוזיקה וטבע

לפני הכל, נזכיר שוב שאת התמונות אפשר לראות כאן.
אז נתחיל ממשהו שקרה יחסית מזמן - קצת לפני חנוכה.
הלכנו לשמוע קונצרט והסבר על טאיקו - תופים יפניים. את המאורע הזה העביר אדם בשם אֶיטֶצוּ האיאשי, שנחשב לאחד המובילים בתחום (ואפילו הופיע בקרנגי הול). למרבה הצער היה אסור לצלם, אבל אפשר לראות קטע ביוטיוב (או - אתהלויזיה) כאן.
הקונצרט היה ממש יפה - גם המקצבים מדהימים, וגם אסתטית הצורה של מכים בתופים היא ממש יפה. כמו ריקוד. את ההסברים לא הבנו במלואם, כי זה היה ביפנית, אבל מה שהבנו היה מעניין. למשל הסבירו על סוג תוף מסויים שהיה נהוג להשתמש בו בספינות כדי לתת קצב לחותרים. כשרואים את התיפוף, ממש מרגישים איך זה מתאים לים - גם מבחינת המקצבים וגם מבחינת התנועה של המתופפים, שנראים כאילו הם על ספינה מתנדנדת.
התלבושת של המתופפים ממש מדגישה את השרירים שלהם - אפשר לראות מי ותיק ומי חדש יותר לפי שרירי הגב...
דבר הבא - פריחת הדובדבן (סאקורה).
הסאקורה הוא הפרח הלאומי של יפן. ברוב יפן הוא פורח באביב (מרץ-אפריל) ונהוג ללכת ולצפות בפריחה היפה שלו. הסמליות של פרחי הדובדבן היא בחיים הקצרים שלהם. אחרי פריחה מרהיבה הם נושרים די מהר, ומסמלים את הארעיות של החיים - מאוד בודהיסטי...
המצב באוקינאווה מעט שונה. הפריחה הרבה יותר מוקדמת - סביבות אמצע ינואר, והפרחים לא נושרים כמו ביתר יפן. גם הצבע שלהם מעט חזק יותר - ביפן הם חיוורים יותר עם נטייה ללבן. למרות כל זה כל אנשי אוקינאווה נוהרים לצפון, לראות את האיזור עם הפריחה היפה ביותר. כמובן שגם אנחנו הלכנו.
יצאנו עם אניה ואלכס מרוסיה, מאי ובאטאר ממונגוליה וסוניל מפיג'י. הדרך לשם הייתה נחמדה, אם כי בעייתית - האוקינאווים לא בדיוק קלטו איך שלטים ודרכים אמורים לעבוד. יכול להיות שלט ממש בפנייה, בלי כל אזהרה לפני, דרכים שמגיעות לצומת איקס לא בהכרח ימשיכו ישר, אלא לאחת הפניות וכד'.
עשינו כמה סיבובים מיותרים... אבל כמו שאפשר לראות בתמונות, הצלחנו להגיע לבסוף.
דבר נוסף שעושים באותה תקופה ובאותו איזור זה קטיף קלמטינות. היה כיף וטעים!
ועכשיו לדבר יותר מעודכן - טיול שעשינו עם אלכס ואניה לפני שבוע.
מטרת הטיול הייתה להגיע לקונצרט של התזמורת של האוניברסיטה. הם ניגנו כמה יצירות יפות, והיו לא רעים אם כי בהחלט לא מזהירים. לזכותם יאמר שככל הנראה אחוז לא קטן מהם התחילו ללמוד לנגן לא מזמן בכלל...
אחד הדברים היפים היה לראות איזה יופי התלבשו כולם, אבל בעיקר הבנות שבאו בשמלות נשף.
בדרך לקונצרט עצרנו בפארק עם הרבה צמחים ובע"ח. בעיקר סחלבים מהמון סוגים. היה ממש כיף ויפה. גם יצאנו לטייל קצת עם גדי קשור ברצועה... זה היה די מוזר. זה באמת מקרה של תמונה שווה אלף מילים.
בדרך מהפארק לקונצרט עצרנו במקום מגניב שממש נראה כמו דיינר שהוציאו משנות החמישים בארה"ב. זה לא מקרי, כמובן, זה ממש צמוד לאחד הבסיסים. היה שם ממש כיף, וההמבורגר שאכלנו היה ממש במקום!
זהו, מאז לא עשינו יותר מדי, כך שאתם די מעודכנים.
איריס ויפתח.

מאוקינאווה באהבה

נתחיל מלהזכיר את השיטה החדשה - אנחנו לא שמים תמונות בפוסט, אלא מעלים אותן לכאן. פשוט תיכנסו ותראו. אנחנו מעדכנים את האלבומים באופן שוטף, כולל הוספת תמונות לאלבומים ישנים יותר, אז כדאי לבדוק גם אותם לפעמים...
דבר נוסף - אם אתם לא יודעים אם אנחנו מעדכנים או לא, ובגלל זה לא בודקים את הבלוג, אז פשוט אפשר להרשם לאר.אס.אס, או בתור "עוקבים" (פולוארס) לבלוג. אנחנו כותבים בעברית-אנגלית כי האנגלית מחרבשת את כל הסדר של המשפט. סורי, אנחנו יודעים שזה מעצבן.
עכשיו, באיחור אופנתי, נגיע לעניינים שלשמם התכנסנו כאן.
נתחיל בתקופה של חנוכה-כריסטמס-שנה חדשה...
אז מה היה לנו?
- חגגנו מסיבת חנוכה מוקדמת עם אחת משתי הקבוצות של האמריקאים היהודים בבסיס האמריקאי. כמו יהודים טובים, גם הם לא יכולים שלא ליצור ויכוחים, והם התחלקו לשתי קבוצות - אחת יותר שמרנית ואחת יותר משפחתית. החגיגה הזו הייתה עם הקבוצה המשפחתית יותר. סך הכל היה ממש נחמד - היו ילדים, סביבונים ולביבות. הייתה חברה נעימה כולל זוגות צעירים בסביבות גילנו מה שהפך את המסיבה לכיפית. שכחנו לצלם - מצטערים.
- מסיבת כריסטמס עם חברים שלנו מהאוניסברסיטה. נפגשנו בבית של אמילי (מהפיליפינים) אכלנו, קשקשנו ואכלנו גם עוגת כריסטמס (כנראה המצאה יפנית). לפני שהגענו החלטנו להביא חנוכייה ולתת שיעור קצת על חנוכה. זה התקבל בתשואות סוערות, או לפחות בהתעניינות. אחרי ששבענו הלכנו לקריוקי. היה כיף. היה נדמה לנו שצילמנו, אבל התמונות נעלמו לאנשהו... נבקש מאחד החברים.
- מסיבת חנוכה אצל הרב. זו הקבוצה השנייה של היהודים בבסיס האמריקאי. זה היה יותר שמרני - כולל הרצאה קטנה של הרב על חנוכה, הדלקת נרות וכמובן - סופגניות ולביבות (כולל אמ-אנ-אמס מסוג שלא הכרנו!!!). היה מעניין. גם קיבלנו גבינה לבנה במתנה - אין כזה בסופרים פה, רק בסופרים של הבסיסים. גם משם אין לנו תמונות... סליחה.
- משם רצנו ישר למסיבת כריסטמס נוספת. זה היה במעונות, קרוב לבית שלנו. היה נחמד, למרות שהיינו גמורים מעייפות. גם משם אין לנו תמונות, אבל! יש סרטון וידאו של קרלוס הארגנטינאי ששולח למשפחה שלו ברכה. זה נמצא כאן.
- נעבור מכאן למסיבות שנה חדשה. האמת שזה בעיקר דברים של הקרטה. או רק דברים של הקרטה.
הראשון היה מסיבת בו-נן-קאי. הרעיון הוא לשכוח את הדברים הרעים שקרו בשנה שעברה ולפתוח דף חדש לכבוד השנה הנכנסת. יפתח הלך לבד למסיבה כי זה היה יקר בטירוף. היה די נחמד, חוץ מזה שהיה יקר.
הדבר השני היה "אימון שנתיים" - התחלנו להתאמן ב-23:00 ב-31 בדצמבר, וסיימנו מתישהו ב-1 בינואר. האימון נגמר בסביבות אחת, אבל נשארנו שם ודיברנו, או ליתר דיוק הקשבנו לסיפורים של היגאונה סנסיי עד שלוש או משהו כזה. גם איריס הייתה שם, וצפתה באימון יחד עם ריוקו, אשתו של ברנט. משם דווקא יש תמונות שאתם יודעים איפה אפשר לראות. השתתפו שם גם זוג אנגלי, אבל הם לא באמת מעניינים.
ברמת העיקרון היפנים חוגגים שנה חדשה במקדשים, ורצינו לראות את זה, אבל כבר היה מאוחר כשסיימנו, אז וויתרנו.
חוצמזה, יפתח נהיה עסוק במיוחד כי הוא גילה שהוא צריך להגיש את עבודת המחקר שלו ב-17 בפברואר, ולא בשנה הבאה. אז כן, הוא מבזבז זמן בכתיבת פוסט עכשיו, במקום לכתוב את העבודה.
נקווה שנעדכן שוב בקרוב, יש לנו עוד סיפורים :)
אוהבים,
איריס ויפתח.